<h1>הרוקח סימן שכ"א</h1>
<h2>דף ט:</h2>
לסמוך גאולה לתפלה צריך לסמוך גאולה דכתיב יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי. וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה. אע"ג דא"ר יוחנן בתחלה או' ה' שפתי תפתח דהוי כגאולה אריכתא ואין לומר שומע תפלה עדיך כל בשר יבאו ולא כי שם ה' אקרא דלא קא שרי ר' יוחנן כי אם ה' שפתי ואם אומר קדיש או ברכו או קדושה יכול לאומרו בין גאל ישראל לתפלה או ברכת ציצית. בפ' א' דברכות מצינו מכל זכיות של חזקיהו מלך יהודה לא הזכיר אלא שסמך גאולה לתפלה. בפ' א' דברכות כל הסומך גאולה לתפלה אינו ניזוק כל אותו היום כולו. בירושלמי אין השטן מקטרג כל אותו היום כולו. בפ' כיצד מברכין תכף לגאולה תפלה.
וקבלתי מן ריב"ק שפירא אם אין פנאי לאדם להתפלל יקרא ק"ש בעונתה עד אני ה' אלהיכם אמת ולא יאמר אמת ויציב אחר שאמר אני ה' אלהיכם אמת. מפני שעת הדחק מוטב להרחיק כדי לסמוך גאולה לתפלה דאמר בירושלמי של תפלת השחר ר' יוסי מצלי בתלת שעין ביממא וכן ר' חייא ב"ר אבא וכן ר' ברכיה. ומקשי ואמר כבר קיבל עליו עול שמים בעונתה ומשמע ברכה אחרונה לא בירך. ובפ' תפלת השחר מר סבר מסמיך גאולה לתפלה עדיף מעומד. בתוספ' דברכות אין אומר דברים אחר אמת ויציב אבל אומר אחר תפלה כסדר יום הכפורים.
